מאמר במאזניים

פורסם  בחוברת מאזניים, כרך פ"ז, גליון 1. 2013. 

דליס 

ההתחלה- נומה עמק - אוטוביוגרפיה משפחתית                      

רות נצר

הוצאת כרמל. ירושלים. את סיום הספר בחרה רות נצר ל"עטר" במיני פואמה על עצמה ועל אילן היוחסין של משפחתה: "אני רות הקרויה / על שם רות המואביה / שהאות וו / של אמצע שמי / היא ציר עולם / שמחבר את אותיות חיי / כותבת את דברי הימים / של אבותי. //אני רות שבכל ערב שבת מדליקה נרות / ומעלה לפני את זכר נדודי אבותי לדורותיהם. // מכבה ומדליקה משואת מילים."הספר: "ההתחלה- נומה עמק" הוא אוטוביוגרפיה משפחתית שנכתבה על ידי אדם בוגר, מגובש בבניית חייו ובהרכבת אישיותו הרגשית. רות נצר היא אנליטיקאית יונגיאנית, משוררת, אמנית וחוקרת ספרות. היא פרסמה ארבעה ספרי עיון ותשעה ספרי שירה. הספר מוביל מסע חניכה של הילדה, רות נצר, בתוך משפחתה.הוריה של רות נצר הגיעו לקיבוץ טירת צבי, הטובל בנופי עמק בית שאן, אדמות פוריות ומעיינות מים מתוקים, בשלהי 1943.  רות נולדה בתאריך אפוף מסתורין-  14.4.44 , "כמו צופן חידתי", לדבריה, "ארבע בתוך ארבע- כמו קופסה בתוך קופסה".כבוגרת, היא מודעת ומבינה את מערכות היחסים שהיו לה עם אמה ועם אביה. מערכות טעונות, מלאות קונפליקטים ורגעי איבה וטינה. כאשת מקצוע היא מעבירה את סיפוריה בסבלנות, בזהירות, באמפתיה, אך גם במבט בודק, נאמן לעובדות הלא נעימות, ללא היכנעות לנוסטלגיה רומנטית מיופייפת.הילדות הייתה קשה. היא הופרעה מתוך החוקים, המוסכמות והתכתיבים שהעמיד הקיבוץ. המגורים ללא ההורים, הניכור, הריחוק, של הילדים מתוך הלב- המרכז המשפחתי. אמה של רות  נצר הייתה החלטית ולא נוטה לגינוני חיבה ואהבה. הייתה אישה לא מטופחת ולא נשית במובנים החיצוניים.גם את סיפורו של אביה, מתארת רות נצר, ללא הגמדה של הבעיות הרפואיות שהיו לו (דכאון). אבל גם פה, הדרך מכבדת את צנעת הפרט. אלה הן נקודות זיכרון צורמות בתוך תודעת הילדה. רות נצר פורטת עובדות אלו בלא השמטה סלחנית נוסטלגית, חשוב לה לדבוק באותנטיות ההרגשה של הילדה.בצמוד לסיפור המשפחה נמצא סיפור הקמת הישוב בישראל. רות נצר מביאה גלריה נרחבת של דמויות שנכחו בהווי המשפחה. הדמויות מובאות בתיאורים מורחבים, מקיפים. גם דמויות האם והאב נבנות מבחינה ספרותית בצורה מוחשית וכנה.   הספר מורכב מאין ספור פרטים ביוגרפים וכן עובדות קולקטיביות שבתוך הישוב, אירועים היסטוריים מועלים לצד אירועי המשפחה. ולכן, ספר זה מרתק ומשמעותי כמסמך ארכיוני, ועוד יאמר כי אל הטקסט מצטרפים מודלים ספרותיים שמעשירים את הנרטיב.רות נצר עשתה מחקר ועבודת איסוף חומר מרשימה. היא נעזרה ביומן של אמה שנתגלה לאחר מותה, בסיפורים ששמעה מקרובי המשפחה,  גם קצת משיחות שעוד הספיקה לנהל עם הוריה בזקנתם, וגם מחלקי יומן שהיה לה עצמה.רות נצר היא כותבת רצינית, מקצועית, מיומנת, ולכן הכתיבה מכובדת, מעמיקה, אינטליגנטית. מומלץ לאוהבי ביוגרפיות ומחבבי סיפורי המדינה בהקמה.