תקציר רעיונות אלכימיה

"האדם האמיתי הוא הכוכב בתוכנו...הכוכב שואף לדחוף את האדם לקראת חכמה גדולה"
(פרצלסוס. אלכימאי מהמאה ה -16)


באלף השני לספירה פרחה אמנות האלכימיה בארופה. האלכימיה החלה במקביל במצרים העתיקה ובסין במאות הראשונות לפני הספירה, והיא היתה פרקטיקה מעשית של נסיון לייצר את החומר בן האלמוות, והתבססה על המיתולוגיות שלהם. ממצרים הועברה האלכימיה דרך הערבים לארופה. היתה זו פילוסופיה דתית שמבוססת על רעיונות מיתולוגיים עתיקים, על אסטרולוגיה, על חשיבה מאגית מעורבת עם חשיבה סימבולית, ועל פרקטיקה מעשית של ניסויים בחומרים, בעידן טרום מדעי. מטרתה האמיתית של האלכימיה היתה התפתחות נפשית-רוחנית, שלמות ואיזון פנימי של האלכימאי, שמבוססים על חיבור ניגודי הנפש שהחומרים הכימיים השונים מסמלים. את היעד הזה של נפש האדם הם כינו אבן החכמים, או זהב או הגביע הקדוש.
שלושת עקרונות היסוד של האלכימיה הם:
1.התהליך האלכימי שואף להתמיר, כלומר, ליצור טרנספורמציה בחומרי הגלם וביסודות הנחותים ולהפיק מהם בדרך של התמרה אלכימית את היסודות הנעלים, את זהב הנשמה: כלומר, מחומרי הגלם הלא-מודעים של הנפש להפיק מודעות חדשה .
2. התהליך של אלכימית הנפש הוא של שינוי מתמיד. כל התמרה ושינוי כרוכים במוות של היש הישן כדי להפיק ממנו את החדש. זה עקרון המוות והתחיה. כלומר, בלי לוותר על עמדות ומנגנוני הגנה קיימים אין התפתחות של מבנה חדש.
3. ישנו 'חומר' מיוחד, שמסמל את דחף ההתפתחות, שמאפשר את תהליכי החיפוש והשינוי לקראת הגשמת העצמי שסמלו הוא אבן החכמים.
יונג, שהיה הראשון שהבין את המשמעות הפסיכולוגית של האלכימיה, הסביר שכדי שהתהליך הזה יתרחש, חייבת תודעת האגו לעבור תהליך מתמיד של מוות שמסומל בביתור (דיפרנציאציה, חשיבה מובחנת, נתוח אנליטי של הגורמים) התמוססות והתפוגגות (במים או באש, שהם היבט אמוציונלי-דחפי לא-מודע) תוך כדי כניסה מחדש אל עמקי הלא-מודע, כדי לעבור דרכו תהליך התחדשות ושינוי שיאפשר להוולד ממנו בדרגת תודעה גבוהה יותר, כדי להגיע לפיתוח אבן החכמים של הנשמה, דהיינו לפיתוח ומימוש עצמיות הנפש. ארכיטיפ המוות שבאלכימיה הוא בעל חשיבות רבה, כשלב ה'מורטיפיקציו' (מוות) ו'הניגרדו' (השלב האפל הקשה המיוסר) השחור שאין תחיה בלי לעבור דרכו.
פענוח סמלי האלכימיה הביא את יונג להכרה בקיומו של הלא-מודע הקולקטיבי ובקיומו של תהליך האינדבידואציה. הבנותיו את הסמלים והתהליכים של האלכימיה איפשרו לו להבין את תהליכי הנפש, לנסח ולבסס את תורת הנפש שלו ואת שיטת הפסיכוטרפיה שלו .